קוקטיילים נפוצים

הקוקטיילים הנפוצים בעולם – הטעמים שכבשו כל בר

ישנם אינספור סוגים של קוקטיילים, ולמעשה בכל בר בעולם יכול להיות מיקסולוג מוכשר שיודע כיצד לערבב את הטעמים וליצור קוקטייל אטרקטיבי. אך ישנם כמה קוקטיילים שעמדו במבחן הזמן, וזכו להצלחה עולמית. אלו הם קוקטיילים נפוצים שתוכלו למצוא בכל מקום בעולם.

בכל רחבי העולם בעולם נרקחו קוקטיילים שונים, המבוססים על המשקאות וחומרי הגלם המקומיים. ולא אחת התפתחות הקוקטיילים הושפעה מהתפתחויות חברתיות ואפילו פוליטיות, אשר השפיעו על היצע המשקאות האלכוהוליים אשר היו זמינים בשוק המקומי.

אך נראה כי מעל הכל, הייתה זו הסקרנות האנושית שהביא מיקסולוגים בכל העולם להתנסות בערבובים שונים, וליצור עולם עשיר של קוקטיילים מרגשים.

הרשו לנו להביא סקירה קצרה של כמה מהקוקטיילים השכיחים ביותר, חלקם מוגשים בברים כבר למעלה ממאה שנה! אנו בטוחים שפגשתם אותם, אולי בחתונה שהוזמנתם, אולי במסעדה שיצאתם אליה או במהלך החופשה בחופים הטרופיים של תאילנד או מקסיקו.

קוקטייל מוחיטו

מוחיטו הוא אחד הקוקטיילים המוכרים ביותר, בעיקר אם אתם נמצאים באזור מקסיקו והאיים הקאריביים. מקורו של המוחיטו הוא בקובה, אך משם הוא התפשט אל כל אזור הקאריביים ובסופו של דבר אל העולם כולו.

המוחיטו הקובני עשוי מ 5 מרכיבים: רום לבן המיוצר מקנה סוכר מקומי, מיץ ליים, סודה, סוכר ונענע. המוחיטו נפוץ מאוד גם במקסיקו, שם לעתים מחליפים את הרום בטקילה מקומית.

באופן מסורתי מגישים את המוחיטו בכוס קולינס, בתופסת פרוסת לימון ועלי נענע לקישוט. זוהי הכוס המתאימה למשקאות מוגזים, והיא מאפשרת לשמור על הגזים בצורה טובה יותר בזכות הקטנת שטח הפנים החשוף של המשקה.

קוקטייל פינה קולדה

עוד אחד מהמשקאות המוכרים והפופולריים, משקה המעורר חשק לחופשה על חופים קסומים. אנו הישראלים נוהגים להגיד פינה קולדה, אך ההגייה הנכונה היא פִּינִיָה קולָדָה; פירוש המילה בספרדית היא אננס מסונן.

משקה זה מוכר מאוד בגרסתו האלכוהולית המבוססת על מיץ אננס, רום וקרם קוקוס. אך ישנן גם גרסאות שאינן כוללות אלכוהול, ובמקומו ישנו חלב מרוכז.

המשקה מזוהה מאוד עם פורטו ריקו, ועל פי המסורת הפיראט הנודע רוברטו קופרסי הכין את המשקה על מנת להעלות את המורל של אנשי הצוות. אך להצלחה אבות רבים, וישנם גם אחרים הזוקפים לעצמם את המצאת הקוקטייל.

מה שבטוח, הוא טעים, מתקתק ומחליק בגרון.

קוקטייל נגרוני

למרות כי קשה לדעת בוודאות את מקורו של המתכון, הנגרוני מזוהה מאוד עם איטליה, וניתן לראות זאת היטב במתכון הכולל רכיבים מתוצרת איטליה. וגם שמו של המשקה הוא שם משפחה איטלקי נפוץ, כך שניתן להניח כי הוא מכונה על שם זה שהמציא אותו.

הנגרוני עשוי מחלקים שווים של ג׳ין, וורמוט אדום וקמפארי. מגישים אותו עם קוביות קרח ונהוג לקשט בפרוסת תפוז. אך ישנן גם גרסאות אחרות המשחקות מעט עם המתכון. הוא נחשב לקל ופשוט להכנה.

טעמו של הנגרוני מורכב ומעניין, יש בו שילוב של מרירות יחדיו עם מתיקות. וזאת לצד נוכחות חזקה של אלכוהול. הקמפרי הוא הרכיב הגורם למרירות, ואילו הוורמוט הוא זה המעניק את המתיקות אשר באה יחדיו עם ניחוחות עשבוניים.

וויסקי סאוור

וויסקי סאוור הוא קוקטייל המזכיר לנו כי לא כל הקוקטיילים הם בהכרח בעלי טעמי פירות ותחושה טרופית. זהו קוקטייל המבוסס על וויסקי, לימון וסוכר. ובגרסאות מסוימות יש בו אפילו חלבון ביצה.

על פי איגוד הברמנים העולמי, המתכון כולל את הרכיבים הבאים:

  • 45 מיליליטר של וויסקי בורבון.
  • 25 מיליליטר של מיץ לימון.
  • 20 מיליליטר של סירופ סוכר.
  • כמה טיפות של חלבון ביצה (לא חובה)

 
אם בחרתם להשתמש בחלבון של ביצה, צריך לדעת כיצד לנער אותו ומתי להוסיף את הביצה בשביל לקבל את אותו מרקם קצפי; אבל זהו אחד הסודות של הברמנים.

באופן מסורתי מגישים בכוס כוס אולד פאשנד ומקשטים בפרוסת תפוז.

מאי טאי קוקטייל

מאי טאי הוא קוקטייל שזכה לפופולריות רבה בארצות ברית בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים, אך עד היום ניתן למצוא אותו בכל בר. בין אם אתם בתל אביב, הוואי או האיים של תאילנד, תמיד תמצאו אותו בתפריט.

המשקה מזוהה מאוד עם הוואי, למרות שהוא הוצג לאי רק בשנת 1953 כאשר הרכיבו את תפריט הקוקטיילים של אחד מבתי המלון. במהרה הוא זכה להצלחה רבה בקרב התיירים, והחלו להגישו גם בבתי מלון ומסעדות אחרות.

זהו משקה המבוסס על רום, לצידם של רכיבים מיוחדים היוצרים את טעמו העשיר. רכיביו כוללים ליקר קוראסאו המביא מרירות הדרית וטעמי תבלינים, לצד סירופ שקדים ולבסוף נגיעות של לימון.

כפי שאמרנו, המשקה מוגש בכל העולם, ויתכן כי בעל מקום נוהגים לתת לו נגיעות טעם מקומיות; לעתים על חשבון הפחתת טעמו המרכזי של הרום.

מוסקו מיול

מוסקו מיול (Moscow mule) הוא קוקטייל המבוסס על וודקה, אך בניגוד למה שאתם חושבים מוצאו דווקא ממנהטן ולא מרוסיה. הוא הומצא בשנת 1941, ובעיני רבים הוא המשקה שסייע להחדיר את הוודקה לשוק האמריקאי.

למעשה הקוקטייל הומצא מתוך כוונה ברורה לקדם את הפצת מותג הוודקה סמירנוף בארצות הברית. והוא הומצא תוך כדי פגישה עסקית שנערכה במסעדה במלון צ'אטהאם בניו יורק.

באופן מסורתי הקוקטייל הוגש בתוך כוסות נחושת, דבר אשר הוסיף לייחודיות של המשקה. הקוקטייל עשוי מוודקה, בירת ג׳ינג׳ר ומיץ ליים, מה שמבטיח שילוב טעמים מיוחד ואפילו קצת חריג בנוף הקוקטיילים.

בשביל להבין את מורכבות הטעם יש להכיר את בירת הג׳ינג׳ר; זהו משקה מתוק ומוגש שהיה פופולרי מאוד במאה התשע עשרה. באופן מסורתי יוצר מהתססה של ג׳ינג׳ר ושמרים. והשילוב עם הוודקה ומיץ הליים יוצר שילוב טעמים מעניין.

אפרול שפריץ

אפרול שפריץ הוא קוקטייל איטלקי המבוסס על יין. סיפורו של הקוקטייל מתחיל אי שם בתחילת המאה התשע עשרה, כאשר בית הבסבורג השתלט על מחוז ונטו באיטליה.

על פי הסיפורים, החיילים, הדיפלומטים והסוחרים של בית הבסבורג נהגו לשתות במסבאות המקומיות; אך היין המקומי היה חזק יותר ממה שהכירו, ולכן ביקשו לדללו עם מים. וכך החל להתפתח הקוקטייל שזכה לתוספות שונות.

המרכיבים העיקריים של המשקה הם פרסקו, אפרול וסודה. למי שלא מכיר, הפרוסקו הוא הגרסה האיטלקית לשמפנייה. האפרול הוא אפרטיף המבוסס על עשבי תיבול ויש לו ניחוחות של תפוז.

זהו קוקטייל מרענן, מתאים מאוד לימי הקיץ החמים. בתרבות האיטלקית זהו אפריטיפ אותו מגישים לפני הארוחה בשביל לפתוח את התאבון ולהרגיש היטב את הטעמים.

מרגריטה

כאשר ישנו קוקטייל מוצלח ופופולרי, באופן טבעי ישנם רבים הטוענים להמצאתו. וכך בדיוק עם קוקטייל מרגריטיה, ישנם סיפורים שונים לגבי מתי, היכן ועל ידי מי הוא הומצא.

אחת הגרסאות מספרת על דמות בשם מרגריטה סאלסר, שעל שמה נקרא הקוקטייל. על פי האגדה מרגריטה הייתה חברתו של מהגר אמריקאי שהחזיק בבר בעיר טיחואנה, והוא קרא לקוקטייל על שמה.

הקוקטייל עצמו מבוסס על טקילה, בדרך כלל עם שילוב של מיץ ליים וטריפל סק, ומכינים אותו באמצעות ניעור הרכיבים בשייקר עם קרח. אך ישנה גם גרסה קפואה בה מכינים את הקוקטייל בבלנדר עם קרח, והיא ככל הנראה הגרסה המוכרת יותר.

המשקה גם קיבל גרסאות אחרות הכוללות טעמי פירות ותוספים של ליקרים שונים, וניתן למצוא אותו במבחר צבעים. נהוג להגיש את המשקה בכוס שמפנייה, ולקשט את ההיקף במלח.

אספרסו מרטיני

אם אתם חובבי קפה, יתכן כי תרצו לנסות לשלב קפה עם אלכוהול. אספרסו מרטיני הוא משקה המשלב אלכוהול עם אספרסו וליקר קפה. למרות השם, זהו אינו מרטיני מכיוון שאין בו ג׳ין או וורמוט.

הקפה ידוע כמעורר ומסייע לריכוז, ואילו האלכוהול הוא דווקא זה אשר גורם לנו להתפזר במחשבות, וזה בדיוק מה שהופך את השילוב הזה למעניין במיוחד. המשקה אינו חדש, אך נראה כי בשנים האחרונות הוא זוכה לפופולריות רבה.

המתכון המקובל כולל וודקה, קלואה (ליקר קפה), סירופ סוכר וכמובן שוט של קפה אספרסו. הרכיבים מנוערים יחדיו עם קרח בשייקר, ונמזגים לכוס מרטיני. ישנם מקומות בהם מחליפים את הקלואה בליקר טיה מריה האיטלקי (ליקר מפולי קפה ג׳מאיקינים).

ואם אתם בעניין של קוקטיילים המכילים קפה או ליקר קפה, ישנם גם אפשרויות נוספות כמו קפה קולד ברו מרטיני, קפה רוסו ועוד רבים אחרים.

דאקירי

הדאקירי הוא קוקטייל המבוסס על רום בשילוב לימון או מיץ ליים, בתוספת של סירופ סוכר להמתקה.  או אולי נכון יותר להגדיר אותו כמשפחה של קוקטיילים, זאת מכיוון שישנן גרסאות שונות המוסיפות על המתכון הבסיסי.

מקורו של הדאקירי הוא בקובה ,אי שם בתחילת המאה העשרים. הוא נקרא על שם חוף בקובה, והמצאתו מיוחסת לעובדי מכרות אמריקאים שהתגוררו באזור.

למרות כי הוצג לארצות הברית בתחילת המאה העשרים, הפריצה הגדולה של הדאקירי לשוק האמריקאי הייתה בתקופת מלחמת העולם השנייה; תקופה בה הרום פיצה על המחסור בוויסקי או וודקה.

הדאקירי הוא קוקטייל מרענן עם טעם לימוני חמוץ, אך יש בו גם את המתקתקות של הסוכר. המכון הבסיסי המורכב מ 3 מרכיבים בלבד זכה לגרסאות שונות, ובמקומות רבים אנו יכולים למצוא דאקירי תות או דאקירי בטעמים אחרים המוספים לו קצת יותר עניין.

אולד פאשן

אולד פאשן הוא קוקטייל המכיל וויסקי, סוכר וביטרים, למרות כי לעתים משתמשים בברנדי במקום הוויסקי. הוא מוגש בכוס אולד פאשנד, שהיא כלל הנראה זו שנתנה לקוקטייל את שמו. מגישים אותו עם קרח, ובתופת פרוסת לימון ודובדבן. זהו אחד מאותם קוקטיילים אלגנטיים וגבריים, מתאים עבור אלו האוהבים להכניס לוויסקי שלהם תחכום.

ההיסטוריה של המשקה מתחילה אי שם בתחילת המאה התשע עשרה, והוא הוזכר מספר פעמים בעיתונים מאותה התקופה. נראה כי העניין מחודש והעליה בביקוש החלה בתחילת המאה העשרים ואחת, בעקבות שידור הסדרה ”הגברים של מחוז מדיסון“, בה הדמות הראשית נהגה לשתות את המשקה.

בעבר הוא הוגש ללא קרח, כלומר בטמפרטורת החדר. אך נראה במשך השנים הציבור ביקש לרכך את המשקה החזק, וכך החלו להוסיף קר והפכו את האולד פאשן לקוקטייל קר.